חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

עירית חולון נ' ספיגולנט מוצרי בטון 2003 בע"מ

: | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום תל אביב - יפו
24278-10-10
2.1.2011
בפני :
כוכבה לוי

- נגד -
:
עירית חולון
:
ספיגולנט מוצרי בטון 2003 בע"מ
החלטה

החלטה

בפניי התנגדות לביצוע 2 צ'קים על סך של 11,180 ₪ כל צ'ק. זמני פירעונם 31.3.2010, ו-30.4.2010. משוכים מחשבונה של המתנגדת לפקודת המשיבה , עיריית חולון.

הצ'קים סורבו על ידי הבנק הנמשך בצירוף ההוראה ניתנה הוראת ביטול. מטעם המתנגדת העידה הגברת יזדי ספיגולנט רחל, כנציגת המערערת, המוסמכת להצהיר בשמה. לגרסת המצהירה, החברה מבקשת היא בעלת זכויות במקרקעין בשכונת מולדת בחולון. במשך השנים שילמה החברה מדי שנה ארנונה בסכום שנתי של כ-63,000 ₪.

בשנת 2010 קיבלה המבקשת דרישה לתשלום ארנונה בסכום של 63,000 ₪. עם קבלת דרישה זו, ניגשה המצהירה למשרדי המשיבה על מנת לשלם את החוב. או אז טענה בפניה נציגת המשיבה הגברת יחזקאל "כי במחשב רשום שיש חוב נוסף של 134,160 ₪" ודרשה ממנה מיידית לקבל צ'קים גם לתשלום חוב זה. בתגובה מסרה לה הגברת יזדי ספיגולנט 11 צקים בסכום של 11,180 ₪ כל צ'ק, ובסה"כ סכום נוסף של 134,160 ₪ - בנוסף על הסכום של 63,000 ₪ ששולם כמדי שנה.

הצ'קים נשוא ההתנגדות הם שני הצ'קים הראשונים בסדרה שנמסרה לתשלום הסכום של 134,160 ₪. כאשר שבה המצהירה למשרדי החברה, שהמניות בה בבעלות בעלה, הבהיר לה הבעל כי מסרה צ'קים בסכום שגוי של 200,000 ₪ במקום 63,000 ₪.

טענת המבקשת בקליפת אגוז היא כי המשיבה, בנסיבות בהן לא המציאה מכתב דרישה למבקשת לתשלום ארנונה או מס אחר נוסף (נוסף על ה-63,000 ₪ שהיה צפוי) , דרשה באקראי מנציגת המבקשת, תשלום פרוס בצ'קים של סכום נוסף של 134,000 ₪ בטענת סתם כי "זה החוב שמופיע במחשב".

מבחינה משפטית טוענת המבקשת כי מסרה את הצ'קים כתוצאה מהטעיה, מצג שווא ותרמית, אותה היא מייחסת למשיבה. לטענת המצהירה מטעם המבקשת בסעיף 8א' לתצהירה "לא היה כל שינוי במצב העובדתי והמשפטי שחייב שינוי בתשלום". "ללא כל הסבר, ללא כל סיבה, ללא כל דרישה, לפתע פתאום החברה נדרשה לשלם את הסך של 63,000 ₪ וכאשר ניגשתי לשלמו נאמר לי שבמחשב רשום עוד חוב 134,000 ₪."

כפי שמתמצתת המצהירה את דבריה בסעיף 10 לתצהירה – הצ'קים הוצאו ממנה תוך הטעיה שגובלת במרמה, בלא שיהיה כל חוב, ולא שתהיה לה אפשרות להשיג או להשיב על חוב כלשהו – סעיף 13 לתצהיר – מתוך מעשה הטעיה פשוטו כמשמעו.

ב"כ המשיבה טען בסיכומיו כי בית משפט זה כבית משפט שלום אינו מוסמך לדון בגובה ארנונה או בהשגות על גובה ארנונה כאמור. אכן; בית המשפט השלום משולל כל סמכות לדון בסכסוך המהותי בין הצדדים, לענייננו – גובה הארנונה – אלא שטענת ההגנה של המבקשת היא כי לא קיבלה כל דרישה כמתחייב על פי דין מאת המשיבה, לתשלום הארנונה או המס ש"הופיעו במחשב" המשיבה, בסכום של כ-134,000 ₪. משכך; הדרישה האקראית לקבל צ'קים שנשאה פירות מבחינת המשיבה בשלב הראשון, לא בדין יסודה. לאמור כי לא קדמה לדרישה זו דרישת חוב כמתחייב על פי דין, אליה מתלוות הבהרה בדבר הזכות להשגה ! אל דרישה אקראית גרידא, מתוך הטעיה.

עוד טען ב"כ המשיבה כי תצהירה של המצהירה מטעם המבקשת אינו מקים עילת הגנה למבקשת, שכן עסקינן בתביעה שטרית. זאת מאחר ופקודת השטרות אינה מונה בין הפגמים המקימים עילות הגנה – "הטעיה".

אין בידי לקבל טענה זו.

הצדדים צדדים סמוכים לשטר. כפי שנפסק בע"א 5939/96 – פסקה 5 לדבריה של כבוד השופטת שטרסברג-כהן, עמ' 601, פסקאות ב'-ד' – צמח נ' שלשבסקי פד"י נ"א 5 עמ' 598:

"פרשנות השטר באה במסגרת פרשנות החיוב, ו-"'דינה של התחייבות שטרית כדין כל התחייבות חוזית" (א' ברק מהותו של שטר [5], בעמ' 32). סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן – חוק החוזים) מחיל את הוראות סעיף 25(א) לחוק החוזים על כל חיוב. פרשנות שטר באה במסגרת פרשנות החיוב. "כפוף לכללים המיוחדים הנובעים מאופיו הסחיר של החיוב השטרי, דינה של התחייבות שטרית כדין כל התחייבות חוזית...". החיוב כפוף לדיני הפרשנות של דיני החיובים. משמעות השטר תפורש אפוא לפי אומד-דעתם של הצדדים. הפרשנות מבקשת להתחקות אחר רצון סובייקטיבי של הצדדים"

במשמע שעל היחסים בין הצדדים כצדדים סמוכים לצ'קים יחולו הוראות חוק החוזים בין היתר לעניין גמירות דעת.

בשלב זה לא נסתרה טענתה של המבקשת כי טרם נדרשה באקראי למסור צ'קים בסכום של 134,000 ₪ לא קיבלה המבקשת דרישה מאת המשיבה לתשלום סכום זה, והכול על רקע הטענה שלא נסתרה בשלב זה של הדיון כי במהלך שנת 2009 לא חל כל שינוי עובדתי בהתנהלותה של המבקשת, ובהחזקת מקרקעין החוסים על שלטונה המקומי של המשיבה.

התוצאה היא שטענת המבקשת כי הצ'קים נמסרו אגב הטעיה הגובלת במרמה, לא נסתרה ! המצהירה מטעם המבקשת לא עומתה עם גרסתה. גרסתה לא נסתרה ולא נתבררה כהגנת בדים.

התוצאה היא שניתנת רשות להתגונן למבקשת.

ניתנת בזה רשות להתגונן .

המזכירות תפתח תיק אזרחי בסדר דין מהיר.

הצדדים יפעלו לפי פרק טז1 (תקנות 214א – 214טז) בתקנות סדר הדין האזרחי, שעניינן תובענות בסדר דין מהיר, בכפוף להנחיות שלהלן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>